#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקט&quot;ו,הקדמה-א) נכרי שהביא דורון לישראל ביו&quot;ט, מתי מותר ליהנות ממנה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-de13189c51f0de5ecd6ad1428b4ff7cfae3a6ab1.jpg"">"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להריח בהם ביו&quot;ט?	"כל הנאות אסורים בו ביום אפי&#x27; להריח בהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ואע&quot;פ שיש לו אפשרות להריח במחובר מ&quot;מ נהנה במה שא&quot;צ לטרוח לילך שם (ריטב&quot;א עירובין מ&#x27;, שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; שכ&quot;ה ס&quot;ק נ&quot;ג - נ&quot;ד)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם נתן הפרי לתוך פיו?	"תנן בתרומות (פ&quot;ח) אשה שנתנה תרומה בפיה ואמרו לה שמת בעלה ר&quot;א ס&quot;ל יבלענו ור&#x27; יהושע ס&quot;ל יפלוטו, ויש מח&#x27; בירושלמי בטעם דר&quot;א או משום דלעיסה כבליעה או משום דהתחיל בהיתר, ובכל אופן קיי&quot;ל כר&#x27; יהושע (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), וכתב הרמ&quot;א בשם הר&quot;ש דה&quot;נ צריך לפלוט המוקצה מפיו [בין שנתנו בפיו בשוגג בין שנתנו בפיו במזיד], ומסתימת הפוסקים משמע אפי&#x27; אם כבר בירך עליו דמוקצה הוי כשאר מאכלות אסורות (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בפירות ביו&quot;ט?	"המהרש&quot;ל ס&quot;ל דהם מוקצים רק ביומו מפני שהיו מחוברים אבל מותר לטלטל אותם בערב אפי&#x27; כשהם עדיין אסורים באכילה כמו שמצינו בנבילה דאסורה באכילה ומותר בטלטול, אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דנבילה שאני דחזי לכלבים א&quot;נ אינה אסורה מחמת איסור היום וממילא פירות אלו אסורים בטלטול כל זמן שאין להם היתר אכילה [כגון קודם שימתין בכדי שיעשו], וקיי&quot;ל כהמג&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) מקיל בטלטול ביום שני לסמוך על שיטת רש&quot;י דלהלן [ועי&#x27; ברע&quot;א שהקשה דאפי&#x27; לרש&quot;י יהא אסור לטלטל ביום שני משום מגו דאיתקצאי דנהי דאין אומרים מגו דאתקצאי מחמת יום שעברה היינו כשהם אסורים בבין השמשות מחמת ספק יום שעברה אבל הכא הם אסורים ודאי אפי&#x27; בערב בכדי שיעשו א&quot;כ יהא אסורים כל יום שני]"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליהנות ממנה מיד במוצאי יו&quot;ט?	"צריך להמתין בכדי שיעשו, לרש&quot;י כדי שלא ליהנות ממלאכת יו&quot;ט [ודוקא במלאכה ע&quot;י גוי אבל לא גזרו במלאכה שנעשית ע&quot;י ישראל דזה לא שכיח (רא&quot;ש, תוס&#x27; חולין ט&quot;ו), והקשה יש&quot;ש הרי אסרו חז&quot;ל בכלל ואפי&#x27; אם ציור זה לא שכיח הרי הוא בכלל גזירת חז&quot;ל, ועי&#x27; בריטב&quot;א בעירובין (ל&quot;ט ע&quot;ב) דמשמע דרש&quot;י מודה לטעם דשמא יאמר לגוי ואפ&quot;ה הגדר הוי שאסרו להנות ממנו], לתוס&#x27; דחיישינן שמא יאמר לגוי לעשותו"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנפק&quot;מ בין הטעמים?	"1) ב&#x27; ימי יו&quot;ט של גליות - לרש&quot;י מותר בליל שני דממ&quot;נ חד מינייהו חול, לתוס&#x27; צריך להמתין עד מוצאי יו&quot;ט שני דעדיין יש לחוש שמא יאמר לגוי לעשותו [המחבר מקיל כרש&quot;י, והרמ&quot;א הביא תוס&#x27;, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) הביא ראשונים לכאן ולכאן אבל הכריע דרוב ראשונים מקילין כרש&quot;י ולפיכך יש להקל בעוד צירופים, והט&quot;ז מקיל בדוחק גדול כרש&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ו) אינו מקיל אלא בעוד צירוף]&lt;br&gt;2) אחרים - כתב הרא&quot;ש דלרש&quot;י אפי&#x27; אחרים צריכים להמתין בכדי שיעשו, ולתוס&#x27; לא חיישינן שיאמר לגוי בשביל אחרים דאין אדם חוטא ולא לו וממילא אחרים א&quot;צ להמתין בכדי שיעשו [ויש סתירה ברבינו ירוחם והרא&quot;ש בענין זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)], והסמ&quot;ק כתב דאפי&#x27; לתוס&#x27; אחרים צריכים להמתין בכדי שיעשו בדבר שיש בו מלאכת דאורייתא כגון צידה וקצירה (ב&quot;י), והכריע הרמ&quot;א כתרוה&quot;ד דמחמיר כהסמ&quot;ק אבל במקום צורך יש להקל כהרא&quot;ש דלפי תוס&#x27; מותר לאחרים (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)&lt;br&gt; 3) שיעור כדי שיעשו - יש עוד נפק&quot;מ שמוזכר בב&quot;י דלפי רש&quot;י כפשוטו סגי בשיעור מועט לעשות גוף המלאכה [והב&quot;י הביא מהר&quot;ן דאפי&#x27; לרש&quot;י צריך להמתין כדי הבאה], משא&quot;כ לפי תוס&#x27; צריך להמתין גם זה הליכה והבאה [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן]"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הביאו מחוץ לתחום?	"אסור באכילה ומותר בטלטול, ובזה סגי להמתין בכדי שיעשו דיום ראשון, וגם מותר לאחרים אפי&#x27; בו ביום"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בגוי שהביא למכור 2) בגוי שקצץ עמו?	"1) מבואר מהרבה מקורות דדינו כאילו הביא דורון וצריך להמתין בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ודלא כחיי&quot;א דמדמה זה לקציצה ואדעתא דנפשיה, והא דמצינו לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב) דמותר לקנות מנעלים ממנו בשבת היינו בעיר שרובן עכו&quot;ם], וצריך לפרש דדוקא בקצץ יש צד להקל דתו ליכא נפק&quot;מ לגוי מתי יגיע ליד ישראל משא&quot;כ במכירה רוצה שיגיע ליד ישראל בהקדם כדי שיהא מחויב לו כסף (ביה&quot;ל ד&quot;ה דורון) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מצדד דקציצה מהני בעכו&quot;ם ואמרינן דאדעתא דנפשיה קעביד ומותר ליהנות ממנו מיד [כשאינו מוקצה], ודוקא בנר לא מהני קציצה דודאי דעתו להשתמש בה בשבת משא&quot;כ פירות ובגדים אפשר להשתמש בהם לאחר שבת ויו&quot;ט, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה דורון) הביא הרבה מחמירים בדבר, וכן משמע מאו&quot;ז [והוא מקורו דמג&quot;א] דאפי&#x27; אם קצץ עמו לא מהני, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה דורון) דלענין חוץ לתחום יש להקל בקציצה דמותר מיד במוצאי יו&quot;ט ראשון וא&quot;צ בכדי שיעשו אבל בשאר מלאכות יש להקל בקציצה מיד אחר יו&quot;ט ראשון דוקא כשיש עוד סניף להקל כגון במקום ספק, אמנם מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) בשם הא&quot;ר דע&quot;י קציצה מותר בכדי שיעשו בליל שני דיכול לצרף שיטת רש&quot;י {אולם יש לעיין אם קולה זו נאמר דוקא כשאמר לגוי בפירוש שיביאו לו בזמן היתר והוא איחר, ומסתימת השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) משמע דמקיל בכל אופן}, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) מקיל לגמרי כהמג&quot;א דמהני קציצה לפירות ובגדים ולא לנר"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שהביא דגים לעיר למכור?	"ההר כרמל (או&quot;ח סי&#x27; ט&quot;ז) מקיל משום ס&quot;ס בכדי שיעשו אחר יום ראשון דיו&quot;ט, ספק אם ניצוד בשביל ישראל זה וספק אם ניצוד היום, והשיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה נכרי) ממג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) בשם הר&quot;ן דלגבי מכירה ודאי תלשן היום {וה&quot;ה ניצודין היום}"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש במינו מחובר מדוע מחמירים ותולין שהגוי נטל מן המחובר?	"אמרינן לקמן (סע&#x27; ג&#x27;) דמספק מחמירים [דהוי דבר שיש לו מתירין, וממילא אם נתקלקל לגמרי יש להקל (שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; תצ&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;)], ויש סוברים דכאן הוא ודאי כיון שהגוי נותן דורון בודאי נטלו היום אלא אם ניכר שנתלשו מאתמול כגון שהם נכמשו קצת (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דהיינו אפי&#x27; אם רוב הפירות תלושים כבר אפ&quot;ה לא אמרינן כל דפריש מרובא פריש אלא תלינן שנטל מן המחובר"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הביא כהמין ופטריות?	"אסורים דה&quot;נ חיישינן דלמא תלשן ביו&quot;ט (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם), והוי עוקר דבר מגידולו וקוצר (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; של&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי ליקט הפירות לצורך עצמו?	"עדיין הם מוקצים בו ביום אבל הם מותרים בערב מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) "	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום אורחים?	"יש מח&#x27; אם אורחים נחשבים כעצמו או כאחרים, הב&quot;י ס&quot;ל דהם כאחרים והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דהם כעצמו [ולפיכך כתב הציור דמקילין באורחים מיירי כשאחרים הזמינו האורחים], והרבה אחרונים מקילין כהב&quot;י דאפי&#x27; אורחים דידיה נחשבים כאחרים וממילא במקום צורך יכול להקל כהרא&quot;ש בדעת תוס&#x27; דלאחרים מותר בליל שני [אבל גם צריך להמתין בכדי שיעשו משום שיטת רש&quot;י] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז - י&quot;ז)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק מתי הזמין האורחים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא הב&quot;י דס&quot;ל דאורחים כאחרים דוקא אם הזמינם לאחר שבא הדורון לביתו דאז הגוי לא הביאו אדעתיה דאורחים אבל אם הזמינם קודם לכן הוו כבני ביתו ואסור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ועי&#x27; מש&#x27;&#x27;כ לקמן"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורחים שבאו מעיר אחרת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) סתם דכאן הוי ממש במקום מצוה ויכול להקל אפי&#x27; אם הזמינם קודם שבא הדורון לביתו דיכול לסמוך על שיטת רש&quot;י דמותר בליל שני בכדי שיעשו, וממילא אף הבעה&quot;ב מותר לאכול דאין זה כבודם שלא יאכל עמהם [ואע&quot;פ שהשלחן עצי שטים והחמד משה אינם מקילין אלא אם הזמינם אח&quot;כ, מ&quot;מ הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) להקל כשאר אחרונים דמקילין אפי&#x27; אם הזמינם קודם לכן] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב מקום צורך לאורחים?	"כשאין לו מאותו המין (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה צורך) {ופשוט הוא}"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הביאו ביו&quot;ט שני?	"ה&quot;נ צריך להמתין בכדי שיעשו, אבל אם הובא בתחילת הלילה פשוט דניצוד מבעוד יום ולפי רש&quot;י מותר בערב בכדי שיעשו (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [וכן אם הובא בתחילת ליל ראשון פשוט דניצוד מבעוד יום וכל זמן שהוא בתוך התחום מותר מיד (מ&quot;ב שם)]"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עשה מלאכה ביו&quot;ט שני ורק הביאו לו במוצאי יו&quot;ט?	ה&quot;נ צריך להמתין בכדי שיעשו, אמנם כתב הרא&quot;ה דלגבי איסור חוץ לתחום אם הביאו במוצאי יו&quot;ט א&quot;צ להמתין בכדי שיעשו (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשני ימים דר&quot;ה?	"כאן לא שייך הממ&quot;נ דיומא אריכתא דמיא ואפי&#x27; לרש&quot;י אסורה עד מוצאי יו&quot;ט שני (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט אצל שבת?	"ה&quot;נ לא שייך הממ&quot;נ דשניהם קודש, אבל מלבד זה יש עוד איסור הכנה [מיו&quot;ט לשבת לכו&quot;ע מדרבנן, משבת ליו&quot;ט לפי המהרש&quot;ל אסור מדאורייתא בפירות שאינם ראוין חיין אבל לפי הרשב&quot;א והר&quot;ן אף בזה רק אסור מדרבנן דחזי לחולה שיש בו סכנה (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)], ונפק&quot;מ אם נצודו מאליהם, ואם אסורה מחמת הכנה פשוט דמותר בערב מיד וא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו, והמחה&quot;ש ביאר כוונת המג&quot;א דרצה להקשות כיון דשתי קדושות הם יהא סגי בכדי שיעשו בליל שבת ועל כן פירש המג&quot;א שהמחבר מיירי באיסור הכנה ולא לגבי נהנה ממעשה עכו&quot;ם, אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ביו&quot;ט) דפשוט דהמחבר מיירי כשעשה גוי מלאכה בשביל ישראל ועל כן צריך להמתין בכדי שיעשו והמג&quot;א רק בא לחדש דאפי&#x27; אם נעשה מאליו אסור משום הכנה [ועי&#x27; רע&quot;א שמיישב שיטת המחה&quot;ש, ורע&quot;א רצה להביא ראיה למחה&quot;ש מסע&#x27; ד&#x27; דראינו דשייך להמתין בכדי שיעשו בליל שבת, ודחה הביה&quot;ל דלא דמי דהתם בעצם לא חיישינן שיאמר לגוי בשביל ב&#x27; ימים ורק כדי שלא יהא שבת קל מיום חול צריך להמתין בכדי שיעשו משא&quot;כ הכא בשבת אחר יו&quot;ט אפי&#x27; בב&#x27; קדושות י&quot;ל דצריך להמתין בכדי שיעשו עד מוצאי שבת כדי שלא יהנה ממעשה עכו&quot;ם]"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין בכדי שיעשו?	"כתבו תוס&#x27; דלפי רש&quot;י דהאיסור הוא ליהנות ממלאכה שנעשית בשבת ויו&quot;ט די להמתין רגע קטן לעשות גוף המלאכה אבל לפי תוס&#x27; דחיישינן שמא יאמר לגוי צריך להמתין גם זמן הליכה והבאה, וממילא כתב הב&quot;י בשם הסמ&quot;ק דלעצמו יש להחמיר אף בזמן הליכה והבאה אבל לאחרים יש להקל להמתין רק זמן עשיית גוף המלאכה [דממ&quot;נ לפי תוס&#x27; אין מקום לאסור אחרים בכלל], אכן למעשה הר&quot;ן כתב דאפי&#x27; לרש&quot;י צריך לשער זמן הליכה והבאה, ולפי&quot;ז יש להחמיר אפי&#x27; לאחרים, וכן סתם המחבר להחמיר, אמנם יש שיטת הרא&quot;ש והטור דאינו תלוי במקום שאותו גוי ליקט הפירות אלא תלוי במקום הקרוב הנמצא ממנו סמוך לעיר {ומשמע דצריך להיות באמת פירות שם}, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה ושיעור) להקל כהרא&quot;ש והטור במוצאי יו&quot;ט שני [כשהובא ביום ראשון] לצורך אחרים {דיש בזה כמה צירופים להקל}"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משערין הזמן ע&quot;י הליכה ברגל או הליכה בסוס?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דאם הביאו ע&quot;י סוס משערין ע&quot;י סוס (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {ונראה דזהו ע&quot;פ שיטת תוס&#x27; דמשערין ממקום שאותו גוי הביאו אבל לפי הרא&quot;ש והטור דמשערין ממקום הקרוב סמוך לעיר ה&quot;נ יש להקל אפי&#x27; אם אותו גוי הביאו ע&quot;י הליכה ברגליו מ&quot;מ יש להקל אם יש לו אפשרות לרכוב בסוס}"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יודע מאיזה מקום ליקט הפירות?	"מצד אחד תלינן לחומרא שהביאם מחוץ לתחום ומצד שני תלינן לקולא דהיה קרוב לתחום ולא רחוק (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ולצורך מצוה משמע מסי&#x27; שכ&quot;ה דיש להקל דהביאם מתוך התחום (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי צד בגרמא ולא במעשיו ממש?	"הוי רק צד מדרבנן ויש מקום להקל לאחרים ליהנות ממנו (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ו ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך למחות ביד הגוי שעושה מלאכה?	"דוקא בביתו וחפצים של ישראל צריך למחות, כך מבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א, סי&#x27; ש&quot;ז ס&quot;ק ע&quot;ט - פ&#x27;)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול מוקצה?	"רע&quot;א מסתפק בדבר דהרי אמרינן לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ח סע&#x27; י&quot;ז) דמותר לעבור על שבות לצורך חולה אבל כתב הרמ&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;ה סע&#x27; ג&#x27;) דאסור לחולה לאכול איסור דרבנן, ולמעשה משמע מהפוסקים דאין זה נחשב כאכילת איסור דרבנן ומותר לחולה לאכול מוקצה (פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;ה ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב סי&#x27; שכ&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ח, חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן תקטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) נפלו מאילן מאליהם 2) הגוי תלשן לצורך עצמו?	"1) רק אסורים משום מוקצה [וגם משום גזירה שמא יעלה ויתלוש] ומותרים בערב מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) 2) ה&quot;נ מדינא מותרים בערב, אכן יש שיטת רבינו יהודה מפרי&quot;ש דמחמיר בכל מידי דאכילה אפי&#x27; כשגוי תולש לצורך עצמו דצריך להמתין בכדי שיעשו גזירה שמא יעשה המלאכה מתוך שהוא להוט, ולהלכה אע&quot;פ שהא&quot;ר מחמיר כר&quot;י מפרי&quot;ש השיג עליו הבית מאיר דמבואר בשאר ראשונים והמחבר דלא גזרינן ומותר מיד בערב (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)"	סימן תקטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יום שני ג&quot;כ קדוש?	"בב&#x27; יו&quot;ט דגליות מותר בליל ב&#x27; מיד אבל בב&#x27; ימים דר&quot;ה או בשבת אצל יו&quot;ט אינו מותר עד מוצאי יום ב&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תקטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שהביא דורון לישראל ולא ידעינן אם לקטו לצורך ישראל או לצורך עצמו?	"הב&quot;ח כתב דהוי ספק ומשמע דמצדד להקל, והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הרי מבואר בגמ&#x27; דתלינן שלקטו בשביל ישראל, ותי&#x27; המג&quot;א (ע&quot;פ המחה&quot;ש) דאפשר דכוונת הב&quot;ח הוא להקל ביו&quot;ט שני דא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו"	סימן תקטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשלקטן לצורך עצמו, למה א&quot;צ להמתין בכדי שיעשו מחמת הטלטול מוקצה?	"כן הקשה רע&quot;א דכמו שמצינו לגבי חוץ לתחום דלאיסור דרבנן מחמירים בכדי שיעשו ה&quot;נ לגבי הטלטול מוקצה {וכ&quot;ת דראינו לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) דמותר ליהנות מטלטול נר ע&quot;י עכו&quot;ם דאפשר בטלטול מן הצד וה&quot;נ אפשר בטלטול מן הצד, זה אינו דדוקא בנר מצי למימר דמקרי לצורך דבר המותר [עי&#x27; מש&quot;כ שם] משא&quot;כ בטלטול פירות אלו הוי לצורך דבר האסור, אלא צ&quot;ל דלא גזרו להמתין בכדי שיעשו לגבי טלטול מוקצה, וצ&quot;ב}"	סימן תקטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערבות שנלקטו ביום ראשון דחוה&quot;מ בא&quot;י האם הם כשרים לבן חו&quot;ל?	"רשז&quot;א (מנח&quot;ש תניינא סי&#x27; מ&quot;ז) מקיל דאינן מוקצה דדעתן של בני א&quot;י ללקטן וא&quot;כ הוא יושב ומצפה, ואע&quot;פ דאמרינן דמחובר הוי דחייה בידים מדלא לקטינהו הכא ליכא למימר הכי דלא יכול ללקטו קודם יו&quot;ט, וגם לא שייך בהם גזירת פירות הנושרים דדוקא בפירות חיישינן ולא בעצים, אבל המנח&quot;י (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ט) אינו מקיל אלא במקום דליכא ערבות אחרות"	סימן תקטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם נלקטו היום 1) ואינן ניכרין 2) וניכרין?	"1) בספק מוכן ומוקצה אזלינן לחומרא ואסור בו ביום, ולגבי ספק אם לקטו בשביל ישראל לגבי המתנה כדי שיעשו יש בזה מח&#x27; ומבואר לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ה סע&#x27; ז&#x27;) דיש להקל במקום מצוה, אבל אם נסתפק בשניהם [ספק אם נלקטו היום, וספק אם נלקטו בשביל ישראל] הוי ס&quot;ס וא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו, ואפי&#x27; בשני יו&quot;ט של גליות אליבא דתוס&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) 2) כגון שהפירות כמושים וניכר שנלקטו מאתמול [וכן בדגים שנס ליחן] ומותרים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן תקטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי הביא דורון לישראל?	"מבואר בגמ&#x27; דאסור בכדי שיעשו, לפי רש&quot;י (שבת קנ&quot;א ע&quot;א) דס&quot;ל דמספק אזלינן לקולא תי&#x27; הר&quot;ן דדורון הוי כודאי לקטו היום וודאי לקטו בשביל ישראל ולפיכך אסור עד כדי שיעשו, ולפי הגאונים דס&quot;ל דמספק אזלינן לחומרא מצי למימר דדורון הוי ספק אחד דהיינו ספק אם לקטו היום אבל ודאי לקטו בשביל ישראל א&quot;נ ספק אם לקטו בשביל ישראל אבל ודאי לקטו היום אבל א&quot;א לפרש ספק אם לקטו היום וספק אם לקטו בשביל ישראל דאז יהיה ס&quot;ס ומותר מיד בערב (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו), והוסיף הביה&quot;ל דנפק&quot;מ יהיה בעוד ספק כגון ספק אם יש במינו במחובר דהשתא הוי ס&quot;ס וכמ&quot;ש היש&quot;ש ומותר בערב מיד (מובא במג&quot;א שם) {ור&quot;ל, לפי הגאונים דמחמירים להמתין בכדי שיעשו מספק הוו מצי לפרשי דדורון צריך להמתין בכדי שיעשו מדין ודאי דודאי לקטן היום וגם ודאי לקטן בשביל ישראל וא&quot;כ אפי&#x27; במקום ספק אם יש במינו במחובר יהיו אסורים עד כדי שיעשו, קמ&quot;ל הביה&quot;ל דהוא רק מדין ספק ולא מדין ודאי וממילא במקום עוד ספק כגון ספק אם יש במינו במחובר יש להקל לערב מיד}"	סימן תקטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שהביא פירות למכור?	הוי כודאי נלקטו היום, ואם העיר רובן ישראל אסור בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) [ואם רובן גוים מותר לערב מיד]	סימן תקטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט שני?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דלפי הרמ&quot;א דמחמיר כתוס&#x27; ביו&quot;ט ה&quot;נ אע&quot;פ שהוא ספק מוכן אסור ביו&quot;ט שני, והמאמר מרדכי מפקפק בו דהוי ס&quot;ס, והפר&quot;ח (סי&#x27; תצ&quot;ז) הכריע דלענין פירות יש לאסור דדרכן של בני אדם ללקטן ביומן משא&quot;כ לענין צידה אינו בידו כ&quot;כ ומותר ביו&quot;ט שני דהוי ספיקא דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) {ולכאורה אם דרכו לצוד דגים בכל יום הוי כמו פירות ואסור}"	סימן תקטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גוי נאמן לומר שנלקטו מאתמול?	"כתב הרמ&quot;א דגוי נאמן במסיח לפי תומו לפי שאינו משביח מקחו, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) ע&quot;פ הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דדוקא כשאינו יודע שאסור לישראל כשנלקטו היום, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) דמקיל "	סימן תקטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הגוי נאמן ביו&quot;ט אחר שבת?	"כל זמן שיש חשש הכנה דאורייתא [כגון פירות שאינן ראוין חיין שנלקטו בשבת] הגוי אינו נאמן במסיח לפי תומו [ואפי&#x27; להראשונים דאינם אסורים מדאורייתא מ&quot;מ הם כעין דאורייתא, ועוד יש סוברים דגוי אינו נאמן אפי&#x27; באיסורי דרבנן (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג)], אבל אם ליכא חשש דאורייתא [כגון פירות שראוין חיין או משבת ליו&quot;ט שני או ב&#x27; ימים דר&quot;ה] נאמן הגוי במסיח לפי תומו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג), וע&quot;ע ברע&quot;א דמצדד דאפי&#x27; בפירות שאינן ראוין משבת ליו&quot;ט אינן דאורייתא דהרי מדאורייתא יש רוב שהגוי לקט הפירות היום ביו&quot;ט אלא שמדרבנן חיישינן שנלקטו בשבת ועל זה נאמן הגוי במסיח לפי תומו שנלקטו מערב שבת {אמנם, אם הגוי הביא הפירות בשבת אז אפי&#x27; לרע&quot;א יש חשש דאורייתא ביו&quot;ט שלאחריו ואין הגוי נאמן שנלקטו מערב שבת (ר&quot;י באק)}"	סימן תקטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לגבי פירות שיתכן שנתלשו ביום ה&#x27; 1) דהוי יום א&#x27; דר&quot;ה 2) דהוי יום א&#x27; דיו&quot;ט של גליות?"	"1) אם גוי תלשן לצורך ישראל, הבעל העיטור ובה&quot;ג מחמירים עד מוצאי שבת בכדי שיעשו דר&quot;ה הוי כיום אריכתא [ואע&quot;פ שאינו יכול לעשות מלאכה בשבת מ&quot;מ לא עדיף מימי חול דצריך להמתין בכדי שיעשו (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)], אבל רבינו יחיאל מפרי&quot;ש והרא&quot;ש ס&quot;ל דאין להחמיר כולי האי ומותר בליל שבת בכדי שיעשו, וה&quot;ה שנחלקו אם נתלשו ממילא דלפי הבעל עיטור הם מותרים מיד במוצאי שבת משום הכנה ולפי הר&quot;י מפרי&quot;ש הם מותרים מיד בליל שבת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה וס&quot;ק ל&quot;ז) 2) לפי המחבר דפסק כרש&quot;י בב&#x27; ימים טובים של גליות פשוט דמותרים בליל יו&quot;ט שני, אבל לפי תוס&#x27; דמחמיר ביו&quot;ט שני דעלמא יש כאן מח&#x27; אם הם מותרים בליל שבת דכתבו תוס&#x27; (ביצה כ&quot;ד ע&quot;ב) סברא דלשני ימים לא חיישינן שמא יאמר לגוי אבל יש מחמירים אף בשני ימים, וכתב הרמ&quot;א דה&quot;נ בב&#x27; יו&quot;ט דגליות יש ב&#x27; דעות אם מותר בליל שבת [אבל הדגישו הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) ורע&quot;א דאין זה דומה להשתי דעות דב&#x27; ימים דר&quot;ה דהתם פליגי בענין הכנה והכא פליגי אי חיישינן שמא יאמר לגוי, אבל באמת אף בר&quot;ה פליגי ג&quot;כ אי חיישינן שמא יאמר לגוי ולפיכך המחמירים ס&quot;ל דצריך להמתין בכדי שיעשו במוצאי שבת]"	סימן תקטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכרעת הרמ&quot;א בענין הנ&quot;ל?	"לגבי ב&#x27; ימים דר&quot;ה דהוי חשש הכנה יש להחמיר להמתין עד מוצאי שבת [והט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם המהרש&quot;ל כתב דא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו אלא אם הובא ביום ו&#x27;, והשיג עליו רע&quot;א דנהי לסברת תוס&#x27; דהוא חשש שמא יאמר לגוי א&quot;צ להחמיר בב&#x27; ימים אבל לפי רש&quot;י דהוא כדי שלא יהנה ממלאכת שבת יו&quot;ט עדיין צריך להחמיר בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), ויש להוסיף דבר&quot;ה ליכא צירוף שיטת רש&quot;י דליכא ממ&quot;נ {ונפק&quot;מ לפי הראשונים דס&quot;ל דרש&quot;י ג&quot;כ מודה דהוא חשש שמא יאמר א&quot;כ יתכן דליכא איסור לפי רש&quot;י אבל ג&quot;כ ליכא צירוף דעת רש&quot;י}] , אבל לגבי ב&#x27; יו&quot;ט דגליות דהוי רק חשש שמא יאמר לגוי יש להקל דלא חיישינן להכי לב&#x27; ימים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) {וזה יסוד בעלמא דלא שכיח שיאמר דבר לצורך ענין אחר מ&quot;ח שעות}"	סימן תקטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו&quot;ט שחל ביום א&#x27; וב&#x27; והגוי הביא הפירות בשבת?"	"ה&quot;נ מותר בליל יו&quot;ט שני לאחר כדי שיעשו דלא חיישינן שיאמר לגוי לצורך ב&#x27; ימים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), אבל אם ר&quot;ה חל ביום א&#x27; {לפי אחרים} הוי כיום אריכתא וצריך להמתין עד מוצאי ר&quot;ה, ולפי רע&quot;א אפי&#x27; כדי שיעשו (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן תקטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בב&#x27; יו&quot;ט של גליות לגבי פירות שאינן ראויין חיין?"	"כתב הרמ&quot;א דאם הפירות אינם מוכנים יש להחמיר משום הכנה אפי&#x27; מיו&quot;ט שני לשבת וממילא אסורים אף בטלטול [ועי&#x27; במנח&quot;ש (תניינא סי&#x27; ל&quot;ט אות ד&#x27;)], והשיג עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) דהרי כתב הרמ&quot;א דלצורך אורחים יכול לסמוך על שיטת רש&quot;י והם מותרים ביו&quot;ט שני וא&quot;כ אינם מוקצים, ואפי&#x27; אם לא באו אורחים מ&quot;מ אמרינן הואיל ומקלעי להו אורחים, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) דהרמ&quot;א ס&quot;ל דעדיין הם מוקצים כל זמן שלא באו אורחים, והא דאמרינן הואיל היינו מן התורה ליכא מלקות אבל עדיין אסור מדרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א), ומ&quot;מ אפשר לבשלם ע&quot;י עכו&quot;ם [בדליכא חשש איסור בישול עכו&quot;ם] דמדינא קיי&quot;ל כרש&quot;י דמותרים ביו&quot;ט שני, ויש לצרף דעת הרא&quot;ש דלפי תוס&#x27; דוקא לו אסור ולא לאחרים, ואפי&#x27; להסמ&quot;ק דמחמיר לפי תוס&#x27; אף לאחרים מ&quot;מ יש לצרף דעת המהרש&quot;ל דמקיל בטלטול בליל ב&#x27; מיד, וממילא בודאי יש להקל ע&quot;י עכו&quot;ם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג) "	סימן תקטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא צריך פירות אלו לכבוד שבת?	אז מותר לו לבשל פירות אלו ביו&quot;ט שני לאחר כדי שיעשו אבל לא יטעום הפירות עד ליל שבת בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ה) [דיש לצרף שיטת רש&quot;י עם המהרש&quot;ל דמותר לטלטל הפירות ביו&quot;ט שני]	סימן תקטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות שהובאו מחוץ לתחום?	אסורים למי שהובא בשבילו ומותרים לאחרים	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מקילין לאחרים?	"1) רש&quot;י פי&#x27; מפני שתחומין דרבנן לא החמירו כולי האי (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב), והוסיף התרוה&quot;ד (סי&#x27; פ&quot;ג) דאפי&#x27; למ&quot;ד די&quot;ב מיל דאורייתא מ&quot;מ אינו מפורש בקרא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח), ועוד פי&#x27; הבית מאיר דנכסי עכו&quot;ם אינם קונים שביתה מדאורייתא אלא דגזרו אטו נכסי ישראל וא&quot;כ אפי&#x27; י&quot;ב מיל אינו דאורייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ג) {ויש לדחות הבית מאיר דנהי דנכסי עכו&quot;ם הוי דרבנן אבל הגוף דאורייתא ואילו ישראל יביא נכסי עכו&quot;ם י&quot;ב מיל יהיה איסור דאורייתא מחמת ההליכה, וי&quot;ל דהבית מאיר ס&quot;ל דאמרינן דהוי כאילו הוא משליך הגוי חוץ לתחום ואין בזה איסור דאורייתא כל זמן שהישראל עצמו אינו הולך חוץ לתחום} [ולעיל (סי&#x27; שכ&quot;ה) משמע דמקילין לאחרים בכל איסורי דרבנן]&lt;br&gt;2) הר&quot;ן פי&#x27; לדעת ההרי&quot;ף והרמב&quot;ן די&quot;ב מיל דאורייתא דהקילו בתחומין דאינו שוה בכל שמה שהוא לאחד חוץ לתחום הוא לאחר תוך התחום (ב&quot;י עמ&#x27; ק&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)&lt;br&gt;3) התרוה&quot;ד (סי&#x27; פ&quot;ג) פי&#x27; דלא שכיח שיאמר לגוי להביא לו אוכל כ&quot;כ מרחוק (ב&quot;י עמ&#x27; ק&quot;ו)"	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבני ביתו 2) באורחים?	"1) מסתמא דעתו של הגוי בשביל כל בני ביתו דיודע שאין הבעה&quot;ב אוכל לבדו וכמ&quot;ש בריש גלותא (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) 2) הקשה הב&quot;י דאיתא בגמ&#x27; דהרבנן שאכלו אצל הריש גלותא הוו כבני ביתו ואסורים, ומצד שני מבואר מתרוה&quot;ד דאורחים דינם כאחרים [והמג&quot;א מדחיק דמיירי באורחים של אחרים], ותי&#x27; הב&quot;י דדוקא מי שאוכל אצלו תדיר נחשב כבני ביתו, ועוד תי&#x27; הב&quot;י דדוקא אם זימן האורחים קודם שהביאו לו הפירות נחשבים כבני ביתו, והב&quot;י מסיים והראשון נראה עיקר [והוסיף הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דכן הוא משמעות התרוה&quot;ד], ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ז) דאם האורחים סמוכים על שלחנו תדיר בודאי נחשבים כבני ביתו [ובנו ובתו שאינם סמוכים על שלחנו כאחרים דמי (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ב)], ואם אינם סמוכים תדיר אם זימנם במקרה המהרש&quot;ל ורדב&quot;ז וא&quot;ר מחמירים כתירוץ שני דב&quot;י [אבל האורחים א&quot;צ להחמיר בכדי שיעשו (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח)] אבל אם הזמינם אח&quot;כ יש להקל"	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל פירות אלו שהובאו מחוץ לתחום?	"אפי&#x27; אם הובאו בשביל כל הישראלים שבעיר אינם מוקצים דהם ראוים לישראל אחר אם יבא לעיר דלא גזרו על אחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&#x27;), ומותר לטלטלם בתוך ד&#x27; אמות שלהם או בכל העיר אם היא מוקפת חומה, ולצורך יו&quot;ט יש להקל לטלטלם חוץ לד&#x27; אמות ע&quot;י עכו&quot;ם דהוי שבות דשבות במקום מצוה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמה שהובא מחוץ לתחום?	"מותר לשחטה בשביל אחר אבל למי שהובא בשבילו אסור לאכול ממנה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהובא בשבילו האם הוא צריך להמתין בכדי שיעשו?	"תוס&#x27; והרא&quot;ש מקילין, אבל הרי&quot;ף ובעל התרומה מחמירים, ופסק המחבר לחומרא דצריך להמתין, ומיהו אם הובא ביו&quot;ט ראשון א&quot;צ להמתין עד אחר יו&quot;ט שני אלא מותר בליל יו&quot;ט שני לאחר כדי שיעשו [אפי&#x27; לדעת הרמ&quot;א דמחמיר כתוס&#x27; בעלמא ביו&quot;ט של גליות] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)"	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין כדי שיעשו לגבי חוץ לתחום?	"רק משערין שיעור הליכה משקידש היום ולא מקודם לכן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ח), ולגבי שיעור הליכה בלילה אע&quot;פ שמצינו שיש מחמירים בזה בענין שבת מ&quot;מ מסתימת הרמ&quot;א כאן משמע דלגבי יו&quot;ט יש להקל לשער אפי&#x27; בזמן הליכה בלילה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה), ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב דזהו דוקא לגבי איסור תחומין אבל לגבי מלאכות דאורייתא אין להקל לשער בזמן הלילה אלא בשעת הדחק"	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יודע מאיזה מקום הביאו?	משערין סמוך לאלפים אמה מחוץ לעיר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)	סימן תקטו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שהביא סחורתו לעיר למכור?	"אם ידוע שהובא בשביל ישראל או אפי&#x27; גם בשביל ישראל דינו כאילו עשה מלאכה בשביל ישראל ואסור בכדי שיעשו [אע&quot;פ שיש סוברים שהב&quot;י מקיל כשמכוין גם בשביל ישראל מ&quot;מ הרמ&quot;א מחמיר ואין להקל אלא בעוד צירוף (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ב)], ואם אינו ידוע דהביא בשביל ישראל אמרינן דתלוי אם רוב העיר גוים או ישראלים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח) {ואפי&#x27; אם הביא אלף פירות למכור תלינן שהביא כולם בשביל הרוב ולא בשביל שניהם, וצ&quot;ב קצת, ואפשר דהוא ראיה לגבי איסורי דרבנן לא אזלינן בתר אחוזים לקולא,  ועי&#x27; מש&quot;כ ביו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;א סע&#x27; ב&#x27;}"	סימן תקטו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר מחצה על מחצה?	"איתא בגמ&#x27; דאסור, ויש ב&#x27; לשונות ברש&quot;י (שבת קנ&quot;א ע&quot;א) אם טעמא משום שהביאו לצורך שניהם או מחמת ספק (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א), וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) דנפק&quot;מ יהיה אם צריך להמתין בכדי שיעשו, דלפי הצד דהוי לצורך שניהם הוי בתורת ודאי וצריך להמתין בכדי שיעשו משא&quot;כ לפי הצד דהוי ספק יש מקום להקל לגבי כדי שיעשו, וכן מבואר משעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;ח), אכן תמה רע&quot;א דהיא משנה מפורשת במכשירין (פ&quot;ב מ&quot;ה - ו&#x27;) דמחצה על מחצה צריך להמתין בכדי שיעשו [והביא תירוץ מבנו הרב אברהם דהמג&quot;א מיירי לגבי חוץ לתחום והמשנה מיירי לגבי שאר מלאכות, אבל רע&quot;א דחה תירוץ זו]"	סימן תקטו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חיישינן שאם ישראלים קונים ממנו שירבה להביא גם בשביל ישראל?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) מן הסתם לא חיישינן אבל לפעמים יש חשש כגון דגים בעיר שיש הרבה ישראלים אע&quot;פ שהם המיעוט מ&quot;מ יש לחוש שמא ירבה להביא בשבילם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ט) מסיים הכל לפי הענין לפי ראות עיני המורה	סימן תקטו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי כפרי דהביא סחורתו לעיר?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) מקיל אפי&#x27; בעיר שרובן ישראל דתלינן שצדן לצורך גוים ואח&quot;כ נמלך והביאם לעיר, אכן המור וקציעה מפקפק בו דסוף מעשה מחשבה תחילה וחיישינן שמא כוון להכי מתחילה, ופשוט דאם ידוע דהוא מביא תמיד סחורתו למכור בעיר דאסור לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) מקיל כהמג&quot;א"	סימן תקטו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשקובעין מהו רוב העיר, האם אזלינן בתר רוב בני אדם עיר או בתר רוב קונים פירות אלו בעיר?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה בעיר) מסתפק בדבר, מצד אחד משמע ממשניות דמכשירין (פ&quot;ב מ&quot;ח) דאזלינן בתר רוב אוכלי בשר מבושל [ואינו דומה למח&#x27; ר&#x27; יהודה ורבנן לגבי תינוק שנמצא בעיר דקיי&quot;ל כרבנן דלא אזלינן בתר רוב משליכין], ולפי&quot;ז מה שחשש המג&quot;א בדגים שמא ירבה להביא בשביל ישראל צ&quot;ל דלא פסיקא ליה דרוב הקונים ישראלים, אבל מצד שני כתב הביה&quot;ל דיש סברא לומר דאפי&#x27; ברוב ישראל אין דעתו למכור לישראל בהקפה בלי מעות ובלי פיסוק דמים [אלא אם יש לו ישראלים ממכיריו שסומך עליהם], ולפי&quot;ז הא דאמרינן דעיר שרובו ישראל אסור צ&quot;ל דמיירי ביו&quot;ט שני דאז דעתו למכור לישראל במוצאי יו&quot;ט במעות שלא בהקפה, ולמעשה מסתימת הפוסקים משמע דעיר שרובן ישראל אסור אפי&#x27; ביו&quot;ט ראשון {ואזלינן בתר רוב הקונים}"	סימן תקטו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם בא מחוץ לתחום?	"קיי&quot;ל כשמואל (גמ&#x27; שבת קנ&quot;א), ולפי רש&quot;י היינו לקולא ומותר אפי&#x27; בו ביום, ולפי הרי&quot;ף וגאונים היינו לחומרא [ולא אמרינן ספק דרבנן לקולא דהוי דבר שיש לו מתירין (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה)], ולהלכה פסק המחבר לחומרא [ודלא כמרדכי דפסק כרש&quot;י דספק תחומים לקולא, ותמה הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) מדוע הביא הב&quot;י את דברי המרדכי], והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) הביא היש&quot;ש דמקיל כרש&quot;י, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ב) כהמחבר לחומרא דזהו דעת רוב הפוסקים"	סימן תקטו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בספק חוץ לתחום, מה הדין לגבי 1) כדי שיעשו 2) יו&quot;ט שני?	"1) מבואר לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ה) דיש להקל מיד וא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה) 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד, לעיל סי&#x27; תצ&quot;ח סע&#x27; ד&#x27;) דיש להקל ביו&quot;ט שני (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה)"	סימן תקטו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב ספק שבא מחוץ לתחום?	אם הגוי דר חוץ לתחום או הפירות מצויין רק חוץ לתחום אבל אם הגוי דר בתוך התחום וגם מצוי פירות בתוך התחום אמרינן כאן נמצאו כאן היו ומותרים (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד) 	סימן תקטו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שדר בתוך התחום ויש לו פירות תלושים עמו וגם יש לו פירות מחוברים חוץ לתחום, האם חיישינן שהביא פירות מחוץ לתחום?	כתב היש&quot;ש דה&quot;נ תלינן שהביא הפירות שבתוך התחום, אבל השיג עליו הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג) דיש לחוש שמא לקח הפירות מחוברים דדרך לתלוש היום דפירות אלו עדיפי [וה&quot;ה לענין צידת דגים] (ביה&quot;ל ד&quot;ה ופירות)	סימן תקטו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפירות שבאו מחוץ לתחום ביום א&#x27; דר&quot;ה או בשבת סמוך ליו&quot;ט?"	"כתב חכמי לוניל אע&quot;פ דלענין הכנה אסורים ביום ב&#x27; כאן האיסור הוא רק משום קנס שמא יאמר לו להביאם ובזה יש להקל ביום ב&#x27;, וכן פסק המחבר, ומ&quot;מ צריך להמתין בכדי שיעשו בליל ב&#x27; [אע&quot;פ דלא שייך כאן עשייה מ&quot;מ כיון דעיקר משום קנס הקילו בכדי שיעשו] (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ד) והקשה הלבוש (מובא במחה&quot;ש) בשלמא לפי תוס&#x27; דכל האיסור הוא מחמת חשש שמא יאמר לגוי אבל לפי רש&quot;י דהוא כדי שלא יהנה ממעשה שבת ה&quot;נ יהא אסור, אמנם אין זה קשה דכתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ב) דבתחומין הקילו ואינו דומה לאיסור מחובר דאמרינן דאסור בב&#x27; ימים דר&quot;ה ובשבת אצל יו&quot;ט {וכן מוכח דהרי באיסור תחומין אמרינן דמותרים לאחרים אע&quot;פ שהם נהנים ממעשה שבת אלא ש&quot;מ דבתחומין הקילו, ונראה דדוקא בתחומין הקילו דאינן מוקצה אבל אם יש בגד רטובה בשבת אסור לטלטלה אפי&#x27; ביו&quot;ט דלאחריו דהיה מוקצה כל היום}"	סימן תקטו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל ששיגר דורון לישראל חבירו ביד גוי חוץ לתחום?	"כיון דליכא למיחש שמא יאמר לגוי שיביא עוד דאין לו שום שייכות עמו מותר אפי&#x27; לו, ודוקא במקום ד&#x27; אמותיו או בכל מקום שמוקף חומה"	סימן תקטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לפי רש&quot;י?	"כתב המהרש&quot;ל דלפי רש&quot;י אסור לו ליהנות ממנו דהרי הוא נהנה ממלאכת יו&quot;ט, והשיג עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ו) דהרשב&quot;א עצמו ס&quot;ל כרש&quot;י, אלא על כרחך תחומין שאני דאינו אלא קנס בעלמא והקילו כל זמן שאין חשש שמא יאמר לגוי וכמ&quot;ש רש&quot;י עצמו (ביצה כ&quot;ה ע&quot;א) [והמהרש&quot;ל מוחק הרש&quot;י, והמהרש&quot;א מקיים הרש&quot;י], והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) פי&#x27; דרש&quot;י מקיל כאן דאינו נהנה ממלאכה עצמה {ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ש&quot;ז סע&#x27; י&quot;ד) דמשמע דאינו מקיל אלא בשעת הדחק, וצ&quot;ע}, ורע&quot;א פי&#x27; דהכא הקילו דהגוי עובד בעבור המשלח שקצץ עמו וממילא המקבל הוי כמו אחרים "	סימן תקטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השולח יודע שהגוי ילך ביו&quot;ט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) בשם תמים דעים דמתירין דוקא כשנתעכב הגוי מעצמו אבל אם השולח יודע שילך ביו&quot;ט אסור לו בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח), ומבואר בערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ז) דתלוי אם מוכרח להגוי להביאו ביו&quot;ט, וכן משמע ממחה&quot;ש דכתב דאסור כשגוי יצטריך להביאו ביו&quot;ט"	סימן תקטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות חותם על הפירות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) דאם יש במינם מחוברים חיישינן שמא יחליף הפירות עם פירות גרועות שנלקטו היום ולפיכך צריך חותם, ומ&quot;מ ישראל שהפקיד פירותיו ביד גוי א&quot;צ חותם כל זמן שמצא שהם טובים כמו שהניח ואין בהם שום ריעותא [משא&quot;כ כששולח דורון לחבירו אין המקבל מכיר הפירות] (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ח, מג&quot;א סי&#x27; תקי&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פירות אלו מוקצים להמקבל?	"כתב הרמ&quot;א דהם מוקצים אם לא היה דעתו עליהם מאתמול, ומקורו מב&quot;י בשם תשובת הרשב&quot;א, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) דמצד הנותן אינם מוקצים דדעתו ליתנם במתנה, ומצד המקבל לא יהא אלא כפירות הפקר שבאו מחוץ לתחום שאינם מוקצים, ואפי&#x27; בפירות דידיה הט&quot;ז (לקמן סי&#x27; תקי&quot;ח) מקיל דהוא לא הסתלק מהם להכניסם לאוצר וכדומה אלא שריחוק מקום עיכבו מלהשתמש בהם ולא שייך בהו מוקצה, ויש שרצו ליישב הרמ&quot;א דהוי כבהמות מדבריות דהוו מוקצה, והשיב השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;א) אדרבה משם מוכח דדוקא מדבריות הוו מוקצה כיון ששלחם לרעות לכל הקיץ משא&quot;כ סתם פירות חוץ לתחום אינם מוקצים, וכן מבואר ממאירי דאינם מוקצים, ולפיכך כתב הא&quot;ר דיש לסמוך על המקילין {בפירות דידיה} בשעת הדחק, אבל מסיים המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ב) ע&quot;פ המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) דכל זה הוא לדעת המחבר דאית ליה מוקצה אבל לפי הרמ&quot;א (לעיל סי&#x27; תצ&quot;ה) דלית ליה מוקצה פשוט דאין כאן מוקצה [והיינו אפי&#x27; להמהרש&quot;ל דמחמיר במדבריות היינו מפני שאינן נכנסות לעיר כל ימות הקיץ והוו כגרוגרות וצימוקים משא&quot;כ סתם פירות (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ב)], וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז) דמשמע דאינו נחית להקל אלא ביו&quot;ט שני"	סימן תקטו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליהנות מחפץ שבא ע&quot;י UPS בשבת ויו&quot;ט 1) לגבי שאר מלאכות 2) לגבי חוץ לתחום 3) לגבי כלים ששבתו בחצר אחד והובאו לחצר אחר?	"1) לפי תוס&#x27; תלוי אם יש חשש שמא יאמר לגוי, ופשוט דליכא חשש שיאמר לשליח להביא עוד אבל עדיין יש חשש שמא יאמר למשלח לשלח עוד דברים, אבל מבואר במג&quot;א ומ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב) דבקציצה ליכא חשש שמא יאמר לגוי אבל עדיין צריך ליזהר שלא יבקש שישלחו החפץ בשבת ויו&quot;ט בדוקא. לפי רש&quot;י אסור ליהנות ממלאכת שבת ויו&quot;ט ואם הוא נהג מכונית או העבירו דרך רה&quot;ר בשבילו אסור ליהנות ממנו, ובשעת הדחק יש מקום לסמוך על הקציצה [וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; רנ&quot;ב] (ע&quot;פ מסחר בשבת עמ&#x27; 139) {ויותר נראה דאין זה מקרי הנאה אלא כשהוא תולש מן המחובר או צד או מדליק נר דאז נהנה מגוף האיסור משא&quot;כ בנהג מכונית או הוצאה דרך רה&quot;ר וכמ&quot;ש המג&quot;א לגבי תחומין דאין זה מקרי נהנה מגוף המלאכה, אבל אין זה פשוט כ&quot;כ דהביה&quot;ל (סי&#x27; ש&quot;ז סע&#x27; י&quot;ד) חושש להגר&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; מחוץ לתחום מקרי נהנה מגוף המלאכה, אבל עדיין יש למקום להקל ע&quot;פ הביה&quot;ל (סע&#x27; א&#x27;) דכתב דאפי&#x27; אם נהנה מגוף המלאכה יכול לסמוך על הקציצה בצירוף עוד צד קולא והכא יש עוד צירוף דלפי המג&quot;א אינו גוף המלאכה (שמעתי מידידי רש&quot;מ שטייגער שליט&quot;א)} 2) מבואר מהפוסקים דכאן מודה רש&quot;י דכל זמן דליכא חשש אמירה מותר ליהנות ממנו אפי&#x27; אם בא מחוץ לתחום דאין זה מקרי נהנה מגוף המלאכה, וממילא מותר ליהנות ממנו אם המשלח ישראל, ודוקא אם לא ביקש מהם להביאם בשבת ויו&quot;ט בדוקא, עי&#x27; פסק&quot;ת אות ו&#x27;, ספר מסחר בשבת עמ&#x27; 136. [ואע&quot;פ שהביה&quot;ל (סי&#x27; ש&quot;ז) חושש להגר&quot;א דס&quot;ל דזה נחשב כגוף המלאכה מ&quot;מ יש להקל ע&quot;פ הביה&quot;ל (סע&#x27; א&#x27;) דיש כאן קציצה עם עוד צירוף וכמ&quot;ש לעיל] {ויש להדגיש דאינו יכול להקל במשלח גוי על סמך רש&quot;י דס&quot;ל דהכל תלוי בנהנה מגוף המלאכה דרש&quot;י מודה בתחומין דגם יש חשש שמא יאמר, וביאר המחה&quot;ש דרש&quot;י חושש לאמירה באותו יום אבל לא ליום אחר} 3) עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;) דלפי החזו&quot;א ע&quot;פ תוס&#x27; עירובין (צ&quot;ט ע&quot;ב) כלים ששבתו בחצר של ראובן והובאו לחצר של שמעון אסור להביאם לביתו של שמעון, ולפי&quot;ז ה&quot;נ יהא אסור להביא הכלים לתוך הבית, אמנם זהו דוקא אם שבתו בחצר אבל כאן מסתמא בין השמשות שבתו בחנות או ברכב על הרחוב וכדומה ולא היו בחצר שפותח לבית, ואפי&#x27; אם היו בחצר של גוי יתכן דלזה אמרינן דחצר של עכו&quot;ם לא שמיה דירה כל זמן דליכא ישראלים באותה חצר, ואם ידוע דבין השמשות שבתו ברחוב של יהודים בחצר אחרת אז יהא שייך איסור זה אבל מסתמא א&quot;צ לחוש לזה ובפרט שמסתמא לא שבתו בחצר אחד לכל בין השמשות, והשבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ג) חידש דליכא איסור בחפץ המיוחד לו וזהו עוד טעם להקל כאן."	סימן תקטו סעיף ט		
